ברכות ואיחולים לכל אירוע
חיפוש מתקדם

ניהול -  

שלח

-

ברכות אקראיות

-

הברכות שהכי פחות אהבו

-

הברכות שהכי אהבו

-

ראשי

פרסם את הברכה שלך


שם המשתמש שלך :
קטגוריות :
מין? :
התראות באימייל ?

קטגוריה: מוסר השכל

מיון: מכל הזמנים | רק היום | השבוע הזה | החודש הזה | השנה הזו

איש וכלבו מתו והגיעו לשמיים.
במעלה גבעה לפניהם היה שער מדהים, עשוי כולו מפנינה, זוהר באור השמש.
כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח.
"סליחה", בעל הכלב אמר, "היכן אנחנו נמצאים?"
"בגן עדן" ענה האיש.
"אפשר לקבל כוס מים?" שאל בעל הכלב.
"בודאי", ענה השומר שבפתח. "הכנס ואדאג שיביאו לך כוס מים צוננים".
"האם החבר שלי יכול להכנס גם הוא?" שאל המבקר
"אני מצטער", ענה השומר. "איננו מאפשרים לחיות מחמד להכנס".
האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת.
הדרך הפכה להיות דרך עפר, והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו.
מעבר לשער היה איש שנשען וקרא ספר.
"סליחה" קרא לו המבקר, "יש פה מים?"
"בטח. הכנסו" ענה לו האיש.
הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם.
"תודה. מה זה המקום הזה?" שאל המבקר.
"גן עדן" ענה לו האיש.
"זה מאוד מבלבל" אמר המבקר, "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן".
"אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא. שם זה גהינום".
"ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם?" התפלא בעל הכלב.
"לא", ענה האיש.
"אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלו שמוכנים להשאיר את חבריהם בחוץ...

#139
1 תגובות

אהבתי (1) - לא אהבתי (0)

Nov 24, 2011 04:47 PM - מוסר השכל - על ידי Chen (אישה)

 

הרשם לעוד!

הסיפור מספר על שני חברים שהלכו במדבר.
בנקודה מסוימת במסעם החל ויכוח בניהם. אחד החברים סטר לחברו על הלחי.
החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאד, אך ללא מילה פשוט כתב על החול :
"החבר הכי טוב שלי סטר לי היום על הלחי"

הם המשיכו במסעם, עד אשר הגיעו לנאת מדבר שופעת מים והחליטו להתרחץ במימי האגם.
אותו חבר שקיבל את הסטירה, שקע בבוץ והתחיל לטבוע, אבל חברו הטוב בא והציל אותו .
אחרי שהתאושש מהטראומה שעבר, הוא חרט על אבן:
"החבר הכי טוב שלי הציל היום את חיי"

החבר שסטר לשני על הלחי שאל אותו,"מדוע אחרי שסטרתי לך על הלחי כתבת בחול, ועכשיו חרטת את דברי באבן?
השיב לו חברו: "כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לרשום את זה על החול,
כך שרוח המחילה והסלחנות תוכל למחוק את זה , אבל כשמישהו עושה לנו משהו טוב,
אנו חייבים לחרוט את זה על אבן כך ששום רוח לא תוכל למחוק.

לימדו לכתוב את עלבונותיכם ופגיעותכם על החול ולחרוט את הברכות והטוב שלכם על אבן.

#138
0 תגובות

אהבתי (1) - לא אהבתי (0)

Nov 24, 2011 04:46 PM - מוסר השכל - על ידי Chen (אישה)

 

הרשם לעוד!

לפני שנים רבות, בעיירה קטנה באיטליה, רצה הגורל וסוחר נשאר חייב הרבה כסף למלווה בריבית.
המלווה, שהיה זקן ומכוער, חשק בביתו הצעירה והיפה של הסוחר והציע עסקה.
הוא אמר להם שיוותר על החוב אם הנערה תתחתן איתו.
האב וביתו נחרדו מההצעה. המלווה הערמומי הציע לתת למזל להחליט.
המלווה אמר להם שישים בשקית שני חלוקי נחל, אחד לבן, שני שחור.
הנערה תוציא אחד.
אם יצא שחור, היא תתחתן איתו והוא יוותר על החוב.
אם היא תוציא לבן, הוא יוותר על החתונה והחוב, אולם אם היא תסרב להצעה, אביה ישלח להירקב בכלא.
שלושתם עמדו על שביל חלוקי נחל בגנו של המלווה. תוך כדי הדיון, התכופף המלווה והרים שני חלוקים.
כשאסף אותם, עיניה הזריזות של הנערה הבחינו ששניהם היו שחורים.
אז, ביקש המלווה מהנערה לבחור באחד מהשקית.

כעת דמיינו שאתם בגנו של המלווה, מה הייתם עושים לו הייתם במקומה?.
אם התבקשתם לייעץ לה, מה הייתם מציעים?

בחינת המצב מגלה שלוש אפשרויות:
1. הנערה תסרב להצעה ואביה ישלח לכלא.
2. הנערה תגלה שהמלווה שם שני חלוקים שחורים בשקית ולכן הוא רמאי.
3. עליה לבחור בחלוק אחד, תוך ידיעה שהיא מקריבה את חייה למען חופש אביה וביטול חובו.

קחו לכם רגע לחשוב על הסיפור.
הוא משמש על מנת לכוון אותנו להעריך את ההבדל בין חשיבה משנית ולבין חשיבה לוגית.
בעיתה של הנערה לא יכולה להיפתר ע"י חשיבה לוגית רגילה.
חשבו על המשמעויות של התשובות ההגיוניות.
מה הייתם מציעים לנערה לעשות?

הנערה הכניסה ידה לתוך השקית והוציאה חלוק.
מבלי להסתכל עליו, הפילה אותו על שביל החלוקים, בו הוא התערבב מיד עם שאר החלוקים.
"אוי, כמה אני מגושמת" היא אמרה, "אבל לא נורא, אם תביט לתוך השקית
ותראה מה צבעו של החלוק שנישאר, תוכל לדעת איזה בחרתי"
מאחר וזה שנשאר הוא שחור, הרי ברור שהיא בחרה בלבן.
כיוון שהמלווה לא יודה ברמאות, הנערה שינתה מצב שנראה לכאורה בלתי אפשרי למצב מועיל בתכלית.

מוסר השכל: רוב הבעיות הסבוכות הינן ברות פתרון, לעתים אנו נדרשים רק לחשוב קצת אחרת.

#137
0 תגובות

אהבתי (1) - לא אהבתי (0)

Nov 24, 2011 04:43 PM - מוסר השכל - על ידי Chen (גבר)

 

הרשם לעוד!

תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך

אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו יותר טובים אחרי שנתחתן. אחרי שהיו לנו ילדים.
אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו.
אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם.
אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה.
אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר והיו מושלמים כשבן/בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתיהיה לנו מכונית טובה יותר או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.
האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו", אם לא עכשיו אז מתי?
החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה.
מישהו פעם אמר:"במשך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחר. בעיה שעליי להתמודד איתה, חוב שצריך לשלם, אז החיים אמורים להתחיל.
עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי.
הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך לכך.
יהיה טוב אם תשמור כל רגע שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד
ששוה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד.
לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר.
האושר הוא דרך, לא גורל.

"תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף
תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך
ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך" ...

#136
0 תגובות

אהבתי (0) - לא אהבתי (0)

Nov 24, 2011 04:40 PM - מוסר השכל - על ידי Chen (גבר)

 

הרשם לעוד!

בחלום ראיתי את אלוהים.

"הכנס" אמר אלוהים, "אז אתה רוצה לראיין אותי ?"
"אם יש לך זמן עבורי" עניתי.

אלוהים חייך וענה:
"זמני הוא הנצח, ויש לי זמן לכל דבר. מה היה בדעתך לשאול אותי ?"

"מה מפתיע אותך יותר מכל דבר אחר בבני האדם ?"

ואלוהים ענה :
"משעמם להם להיות ילדים, והם ממהרים להיות גדולים,
ואז, הם רוצים לחזור ולהיות שוב ילדים.
הם מאבדים את בריאותם על מנת להרוויח כסף,
ובסוף הם מאבדים את כספם על מנת להחזיר את בריאותם.
הם חושבים ללא הרף.
בדאגה על עתידם, הם שוכחים את ההווה
וכך אינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד.
הם חיים כאילו לעולם לא ימותו
והם מתים כאילו מעולם לא היו בחיים."

אלוהים לקח את ידיי בידיו וישבנו בשקט זמן מה, ואז שאלתי :
"כהורה, מהם השיעורים שהיית רוצה שהם ילמדו ?"

ואלוהים ענה עם חיוך :
"שילמדו שהדברים שיקרים בחיים אינם הדברים השייכים לנו,
אלא האנשים האהובים עלינו.
שילמדו שזה לא טוב להשוות את עצמינו לאחרים.
כל אחד יוערך על בסיס ערכו הוא ולא בהשוואה לקבוצה כלשהי.
שילמדו שהאדם העשיר אינו זה שיש לו הכי הרבה, אלא זה שצריך הכי מעט.
שילמדו שלוקח דקות ספורות לפגוע באדם אהוב,
ולוקח שנים רבות לרפא פגיעות אלה.
שילמדו לסלוח על ידי תרגול הסליחה.
שילמדו שישנם אנשים האוהבים אותם עד מאוד ,
אולם אינם יודעים כיצד להביע את רגשותיהם.
שילמדו שכסף יכול לקנות הכל מלבד שמחה.
שילמדו ששני אנשים יכולים להתבונן באותו דבר ולראותו שונה בתכלית.
שילמדו שחבר אמיתי הוא זה שיודע הכל אודותיהם
ובכל זאת אוהב אותם.
שילמדו שלא תמיד מספיק לזכות בסליחתם של אחרים,
אלא חשוב לסלוח גם לעצמנו."

ישבתי שם זמן רב ונהניתי מהחוויה.
הודיתי לו על זמנו וכל מה שעשה עבורי ועבור משפחתי והוא השיב :
"ברוך הבא, אני כאן 24 שעות ביממה. כל מה שאתה צריך זה לשאול ואני אענה."
אנשים ישכחו מה שאמרת, אנשים ישכחו מה שעשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו
כיצד גרמת להם להרגיש..."

#134
0 תגובות

אהבתי (0) - לא אהבתי (0)

Nov 24, 2011 04:39 PM - מוסר השכל - על ידי Chen (אישה)

 

הרשם לעוד!
החשבון שלך
שם משתמש סיסמא  זכור אותי
הרשם - שכחת?

התחבר